מאת: טל, מני, ירון ומורן
דרכי הגעה: טיסה ארוכה, ממליצים על חברת Air Europa קונקשן דרך מדריד עד לימה (פרו) יש לודא מול חברת התעופה שיש מקום לציוד גלישת רוח, יש להזמין טיסת פנים מלימה ל Trujillo מומלץ דרך חברת התעופה LATAM, מומלץ לתאם איסוף משדה התעופה דרך המלון המארח ולא להסתמך על נהגי המוניות בשדה התעופה Trujillo. מלון מומלץ להתארח הוא El Faro - ממוקם מעל הספוט ומושלם לגולשים אבל הכי יקר באזור, כמו בכל מקום בפרו - מומלץ להתמקח על המחיר, במלון ניתן לאכול, חדרים ליחיד/זוג/שלשות ואף רביעיות, יש מקום מסודר לגלשנים ולמפרשים מורכבים, צוות נהדר ואוירה טובה של גלישה .Good Vibrations הרוח נושבת כל יום החל משעות, הצהריים בכיוון סייד אוף כשהשמש יוצאת לרב בעצמה שמספיקה לחידוד, לעיתים רחוקות יש גם רוח לפלניניג. מול המלון הרוח חזקה יותר, ככל שמתקרבים לפיק הגלים הרוח נחלשת הגלים נכנסים פה כל יום, סוואל דרום מערבי עובד הכי טוב, וכשהפריוד מעל 14 שניות זאת חגיגה של ממש. אפשר לגולש גלים בפיק עם שורט, לונג וסאפ בכל בוקר בתלות בשפל והגאות במלון יש סאפים וגלשני גלים להשכרה הגל מתחיל להשבר בפיק ליד המגלור, במקום בו הרוח חלשה צריך לדעת לחדד ולהמתקם נכון, הגל ארוך ופתוח מאפשר מעל עשר פניות כשהוא גבוה, מעבדה אמיתית לגלישת רוח בגלים, לגל יש חלקים מהירים ואיטיים, תמיד להסתכל במורד ולזהות אותם. אומרים שבסוואל גדול במיוחד אפשר לגלוש מהמגדלור עד למזח שזה 1.5 ק"מ של הנאה צרופה. העיר פקסמאיו דומה לג'סר א-זרקה אבל גודלה כמו העיר טבריה, מונה כמעט 30000 תושבים, הרבה עוני ברחוב, הכל מאוד זול ביחס לארץ, הרגשנו בטוחים להסתובב בעיר ביום ובערב, יש רחוב מרכזי בו ניתן לטייל ולבלות, יש סופרמרקט גדול עם מבחר רחב של מוצרים לקניות ולבישולים. האנשים מסבירי פנים, ניתן להגיע לכל מקום עם טוק טוק בעלות של 5 שקלים (5 סול)

מאת טל יריב

אחרי חצי שנה במערב אוסטרליה אני אתן פה דיווח די תמציתי ויבש על הספוטים העיקריים שגלשתי בהם,אם מישהו ירצה עוד פרטים מוזמן לשאול בפרטי. אפתח בזה שמבחינת השכרת ציוד יש אוצפיות מוגבלות להשכיר אבל הציוד לא ברמה גבוה ומומלץ מאוד להביא ציוד מהבית. הספוט הראשון והכי אטרקטיבי בעיני נקרא גנרלו (gnaraloo) בערך 12שעות נסיעה צפונה מהשדה תעופה בפרת' שה100ק"מ האחרונים הם על דרך עפר לא מי יודע מה. בקמפינג עצמו יש קליטה סלולרית מוגבלת שאי אפשר לסמוך עליה. מה שמקבלים שם זה מקלחות,כיורים ושירותים שזורמים בהם מים מלוחים וחלקה להחנות בה את הרכב ולהקים אוהלים. צריך להביא אתכם לשם הכל ממים ואוכל ועד לצל למשך היום. למקרה שחסר לכם משהו יש שם חנות מכולת קטנה שמוכרת מוצרים בסיסיים במחיר מופקע. בנוסף יש גם פריזר לאוכל שלכם ושל כל שאר הגולשים במקום וכמה שקעים להטעין מכשירים. במרחק 2ק"מ נמצא הספוט גלישה שנקרא tombstones כדאי לבקש ממישהו שיראה לכם איפה נכנסים כי הכניסה היא בין שתי חתיכות ריף רדודות. הרוח סייד שור רוב היום והגל עצמו ארוך,מהיר,ועם מלא כוח. לתפוס שם גל טוב זו חוויה שאין שני לה. דמיינו לכם קיר של קצף שמגיע משמאל אתם מחכים עד שהוא יתקרב ואז מתחילים לגלוש על הגל. עושים 7-8 פניות שבכל פניה אפשר לפנות בכל הכוח ואחריה הגל רק יזרוק אותכם יותר חזק חזרה לפניה הבא וימשיך לזוז מהר יותר קדימה. בשפל צריך להיזהר מהריף כי אפשר לסיים את הגל על ריף נמוך יותר מגובה ברך. בסוף היום בשקיעה הרוח קצת יורדת ומסתובבת לכיוון שהוא יותר סייד אוף והגל נהייה חלק יותר. בנוסף בין ספטמבר לנובמבר יש סיכוי לגלוש עם לוויתנים. הספוט השני הוא העיירה ג'רלדטון שנמצאת כ4 שעות צפונה מפרת' ו7-8 שעות מגנרלו, יש בה שני ספוטים עיקריים. הראשון נקרא סאן סט ביצ'(sunset beach) הספוט צריך סוול מכובד של לפחות 2.5מטר כדי שיעלה גל שיהפוך את זה לשווה להיכנס שם במקום בקורוניישן. מה שמקבלים זו רוח סייד שור עם גל שאפשר לבצע עליו 3-4 פניות,הגל עצמו צ'ופי ולא תמיד עם הרבה כוח אבל שווה לבדוק אותו הוא תמיד יכול להפתיע ואם אתם לא בקטע של קפיצות אז הוא הגל הכי ארוך באזור. הספוט השני נקרא קורוניישן(coronation) והוא נמצא במרחק 20דקות נסיעה מג'רלדטון. זה הספוט הכי טוב ועקבי לקפיצות ומי שרוצה ללמוד לופים ותרגילים באוויר מגיע לשם. הרוח היא סייד-און ובדרך כלל חלשה ב3-4 קשרים מהרוח בג'רלדטון. ה200מטר הראשונים שטוחים ומאפשרים לגולש לבחור בקלות את הרמפה שאליה הוא מכוון לקפיצה שיש רוח חזקה המים קצת מבולגנים וזה יכול להקשות לבחור גל טוב, זה מזכיר קצת את התנאים שיש בבת גלים במערבית. על הגל עצמו לרוב עושים 2פניות וגם אם נופלים זה לא נורא,לא חוטפים כיבוס רציני. בסוף היום בשקיעה הרוח קצת יורדת ומסתובבת לכיוון שהוא יותר סייד שור הגל מתנקה ואפשר לעשות יותר מ2פניות. המקום השלישי הוא מרגרט ריבר שנמצאת 3 שעות דרומה מפרת'.הספוט נקרא מיין ברייק (main break). מרגרט ריבר היא עיירת גולשים מגניבה ששווה ביקור בלי קשר לגלישה ובשונה משאר הספוטים שתיארתי מעל היא נמצאת באזור שהוא לא מדברי אלה מאוד ירוק ומיוער. החוף עצמו הוא הכי נוח מבין כל החופים, יש חניה על המים ודשא להרכיב את הציוד. מבחינת רוח הספוט קצת שונה מהשאר כי הוא עובד הכי טוב עם רוחות מכיוון דרום מזרח בעוד ששאר החופים עובדים טוב עם רוחות מכיוון דרום מערב.זה הספוט שמקבל את הסוול הכי גדול בכל קו החוף וביום עם רוח מהכיוון הנכון מקבלים רוח סייד אוף שהופכת את פני הגל לממש חלקים. הגל עצמו שמן, עוצמתי ומאוד תלול. מחכים על הקצה שלו עד לרגע האחרון ואז יורדים לתחתית שלו בטיסה מסתכלים מלמטה על ההר מים הזה עם ליפ שמן בגובה תורן שהולך להתנפץ עליך אם אתה טועה בטיימינג ואז עולים למעלה ופונים עליו בכל הכוח.אחרי הפניה הראשונה שהיא מלאת אדרנלין יש עוד פניה או שתיים על הכתף של הגל ואחר כך צ'אנל נקי לצאת החוצה. שמגיעים לחוף שווה לתפוס מקומי שיראה לכם איך נכנסים ויוצאים,ממה להיזהר כי רוב החוף הוא סלעים ולא חול,במקרה שנופלים בשבירה מה צריך לעשות כדי לצאת מממנה מהר ולאן שוחים במקרה שמשהו נשבר. הגל שם הוא לא צחוק ואני ממליץ לגלוש בהתחלה על הכתף שלו כדי להתרגל אליו,בכמה שבועות שיצא לי לגלוש שם שברתי גלשן ותורן וקרעתי שני מפרשים. בגדול העונה במערב אוסטרליה היא מספטבר עד מרץ שבתחילת העונה הרוח מתחילה בצפון בגנרלו ולאט מתקדמת גם לשאר החופים. גם בשיא העונה ככל שעולים יותר צפונה הרוח יותר חזקה. בספטמבר עד נובמבר הרוח פחות עקבית אבל הגל יותר גבוה ועקבי,דצמבר עד אמצע פברואר הרוח יותר עקבית והגל נמוך יותר ואמצע פברואר עד סוף מרץ הרוח פחות עקבית והגל מתחיל להתרומם שוב אבל עדיין לא גבוה כמו בהתחלת העונה. יש עוד ספוטים עם גלים וגם מגוון של ספוטים עם מים שטוחים לפריסטייל וסלאלום אבל לא יצא לי להיות בהם מספיק כדי לתת דיווח אמיתי עליהם. ודבר אחרון והכי חשוב זה חבר'ה לטייל איתם. ואם במקרה אחד מהם הוא גולש ומסגר מרמת יוחנן שמרים את האווירה ונותן קונטרה לשאר הגולשים אז הרווחתם בגדול

מאת גיל זיני

עיירת הגלישה בטנריף נקראת אל מדנו. בעיירה יש שלושה ספוטים. אחד שנמצא קרוב למועדוני הגלישה והוא פחות מאתגר. השני באיזור הנמל, ומאפשר גלישה בגלים והשלישי, הצפוני ביותר בעיירה, היכן שמתבצעות תחרויות הגלישה הבינלאומיות, והוא החוף המאתגר ביותר באי. הכניסה לחוף צרה, ולאורך החוף יש לא מעט סלעים. במיוחד בזמן שפל. האווירה בחוף נהדרת, אווירת גלישה של גולשים מכל העולם. בחוף יש בר-קפה מקומי אותנטי ומציע בעיקר שתייה ובמחירים עממיים. כשהרוח עובדת, היא עובדת כל היום, כך שאין לחץ ואפשר לגלוש, לצאת לנוח, לשתות משהו ולחזור שוב ושוב. היינו ארבעה חברה, שכרנו דירה בקירבת החוף (קבזו), והגענו עם ציוד לאי בטיסה ישירה. את הציוד אפזנו במחסן של בחור מקומי בשם סנדור, בעלות של 30 יורו ל 10 ימים. העיירה היא עיירת דייגים, לא הכי מפותחת, והמסעדות המקומיות לא משהו. העיירות הסמוכות כמו סנטה קרוז בצפון ולוס אמריקס וקריסטיונוס מציעות הרבה יותר לתיירים שמגיעים לנופש. הטופוגרפיה של האי מאוד יפה ובימים ללא רוח שווה לצאת לטייל ולהנות מנופים מדהימים. שורה תחתונה, חופשת גלישה נהדרת בעלות לא גבוהה לחודשי הקיץ.

מאת: צור דראבי

זוהי פעם שישית שלנו ברודוס.
לקחנו חבילת נופש לכן טיסה עם מלון חצי פנסיון 2600 שח. אפשר למצוא חבילות זולות יותר ואפילו עם הכל כלול, לנו היה חשוב המרחק מהחוף (לקצר זמן ודלק).
גלשנו בפרסוניסי, יש שם 3 מועדונים (RRD, FANATIC, JP) , הפעם במועדון JP הציוד היה הכי חדש, (את המערכים של FANATIC אני לא אוהב, RRD היה ציוד מלפני שנתיים-שלוש)
החיסרון העיקרי של JP שהציוד נמצא 150 מ' מהחוף ואם רוצים להחליף צריך ללכת, בשאר המועדונים הציוד על החוף ויותר זריז. המחיר גם טיפה יקר יותר (40 יורו) אבל באנו 4 אז קיבלנו הנחה 20 יורו לאדם. (ב JP מחיר לשישה ימים 320 יורו)
בהתנהלות שלנו היינו אוכלים ארוחות בוקר וערב במלון ובצהריים סנדביץ' על החוף ,יש במקום קנטינה, 2 מסעדות - לא "מעולות" לטעמי ושני סופר מרקט עם מבחר אוכל מספק מאוד. יש בהם גם ציוד גלישה (חולצות, חליפות, כפפות, טרפזים וכיו"ב) במחירים שלפעמים מעט יותר זולים מהארץ.
מחיר השכרת רכב - התחלקנו 4 אנשים בהשכרה - סה"כ יצא 233 יורו כולל דלק, [צריך לקחת בחשבון שהמלון היה יחסית קרוב לחוף - 25 ק"מ]. כדאי לבדוק איזה רכב מקבלים - בתמימותנו בפעמים הראשונות קיבלנו גרוטאה.
בד"כ ביולי הרוחות יציבות וטובות - ואכן זכינו ! היו לנו ימים שהתחילו צולע 15-17 קשר אבל א"כ עלו ל 25-30. והיו גם ימים שעלה ל 35-38 קשר.
מניסיון ראיתי שהציוד יחסית כבד לציוד האישי שלי בארץ - אבל ככה אצל כולם, כנראה שמחוזק לצורך השכרה.
מומלץ

מאת: מורן טפירו
פורטוגל מדינה במערב אירופה עם רצועת חוף ארוכה מאוד של האוקיאנוס אטלנטי שנותן לא רק גלים חזקים אלא גם רוח חזקה ויציבה בעונת הקיץ וכל זה במרחק של 4 וחצי שעות טיסה מנתב"ג ו-35 דק' משדה התעופה של העיר הבירה – ליסבון. 

בפורטוגל הקיצית השמש זורחת סביב 7:00 בבוקר ושוקעת ב-20:30, מזג האוויר ביום נעים ובשעות הערב טיפה קריר, מי האוקיאנוס קפואים!!! (17 מעלות) אבל בסביבת החוף מרגישים חמימות של גולשים ופה בדיוק מתחילה החופשה.. חוף Guincho המפורסם (על המפה למטה מסומן באות B) רצועת חול באורך 700 מ' וברוחב של 400 מ', החוף משמש בשעות הבוקר את גולשי הגלים ומשעות אחה"צ מגיעים גולשי הקייט והרוח לחגיגה של ממש. כשהרוח חזקה אז ממש לא נעים להיות על החוף ואפילו מזה הפורטוגלים עושים כסף והקימו פינות זולה המאפשרות הסתתרות מפני הרוח האימתנית. 

הרוח נושבת מכיוון צפון עם רכיב מערבי (Side On Shore) אבל השעות הטובות ביותר לגלישה הן שעות אחה"צ בהן הרוח מתייצבת ושואפת להיות Side. הגלים נשברים בצורה אגרסיבית על קו שבירה חולי מה שמאפשר פניה או שתיים על כל גל לכל היותר.

למזלנו בשבוע של חופשה זכינו לחמישה ימי גלישה מהנים מתוכם יומיים עם רוח חזקה וגלים בגובה Logo. בימים האלה אתה עומד בפליאה מול חוף עם מאות גולשי רוח ומבין שהספורט הזה עוד רחוק מאוד מלמות... אתה שואל את עצמך 20 פעם האם אתה מסוגל להתמודד עם תנאי גלישה קיצוניים שכאלה ואולי בכל זאת כדאי להישאר בחוץ ולצפות במקצוענים מתעופפים להם, לוקח אויר ובוחר את התזמון הנכון רק כדי להצליח לעבור את קו החוף ושבירת הגלים המאיימת לשבור אותך יחד עם התורן מול מאות הצופים, סוף סוף נכנס ואז מנסה להבין את גודל הגל, איפה הוא נשבר ומה לעזאזל חשבתי לעצמי כשנכנסתי לגלוש... לוקח גל ראשון, עושה Buttom Turn, Top Turn ובורח לפני שהגל נשבר.. רואה שזה אפשרי ולוקח עוד שניים רגועים.. בגל הרביעי אוזר מספיק אומץ, עולה לOff the lip ונופל.. מתערבל בתוך המים, שומע קול קנאק ומבין שמשהו נשבר.. רואה שהחלק העליון של התורן שבור וביציאה בשבירת החוף גם קורע את המפרש.... יוצא עם חיוך, מרכיב מפרש אחר, יוצא לסיבוב נוסף להשלמת החוויה ומבין כמה אני באמת אוהב את הספורט הזה כשאני מקפיד לתפוס את הגל האחרון של כל התקפה. 

אפשר למצוא טיסות ישירות של אל-על פעם בשבוע לליסבון וחזרה ומומלץ להביא ציוד, ב-Guincho יש מקום אחד שקורא לעצמו מועדון גלישה, סה"כ 5 מפרשים, אחד מכל מידה ו-5 גלשנים במחירים מופקעים (35 יורו לשעה / 80 יורו ליום), לפחות לא התאכזבנו מאיכות הציוד שהיה במצב יחסית טוב.

בחיפושיי אחרי מועדוני גלישה אלטרנטיביים זולים יותר מצאתי את Elisiario מנהל המועדון ב-Costa da Caparica הבנתי שיש אלטרנטיבה טובה כש-Guincho במצב רוח אימתני וכשהגעתי מצאתי חוף עם קצת רוח ובלי גלים במרחק של 30 דקות נסיעה מ-Guincho. אליסיריו, מנהל המועדון הסביר לי שהגאות העלימה את הגלים ושצריך לחכות לשפל שיביא איתו את הסוול המיוחל בערך בשעה המוארת האחרונה של היום. וככה בין השעות 19:30 – 20:30 מצאתי את עצמי גולש בתנאי Side – off מדהימים עם רוח קלה של 15 קשר, רק מנהל המועדון ואני מפרקים גלים בגובה של חצי תורן בלי שאף אחד יפריע לנו – ללא ספק היום הטוב ביותר בחופשה.

השילוב של משפחה (אישה וילדה בת שנתיים) ועוד משפחה יקרה (Oren1) הצליח לא רע בפורטוגל בעיקר מכיוון שהיום סיפק הרבה מאוד שעות אור ושעות הגלישה הטובות הן שעות אחה"צ מה שאפשר לטייל בשעות הבוקר / צהריים ולגלוש בשעות אחה"צ ערב.

לסיכום – חוף Guincho זוכה בכבוד בתואר "הוקיפה האירופאית" מבחינת תנאי הגלישה, האנשים והאנרגיות.
פורטוגל יכולה בהחלט לספק חוויית גלישה (גלים / רוח וקייט) בעונת הקיץ ומאפשרת שילוב מוצלח של טיול משפחתי וטיול גלישה.